Phantom – פרק 1 6 אפריל, 2009
שיר פתיחה
פתיח:「Karma」מבוצע ע"י: KOKIA
בחור בעל שיער חום חונה ליד בית מפואר, עוצר שם, רוצח בדרך את שני השומרים ונכנס במהרה כשהוא מצויד ברובה. בפנים נמצאת עוד ישות, הפאנטום, שרצחה לא מעט אנשים באותו הבית. היא רואה אותו ומכוונת אליו אקדח, הוא מצידו מכוון אליה אחד חזרה, אך שהשניים מזהים אחד את השניה הם מורידים את נשקם. הוא שואל אותה אם נפצעה למראה השריטה הקלה, אך לא עובר זמן רב ועוד אחד מהשומרים מכוון אליהם רובה ופותח במטח יריות לעברם. שיר הפתיחה עוצר אותנו לדקה וחצי של רוגע, שלאחריו הסביבה אחרת מזו שלפני השיר. בפלאשבק מתואר חדר סגור, ובו אותו בחור שראינו בתחילת הפרק. הוא בוהה בבגדיו, בסביבה שלו ומדבר בעיקר לעצמו. הוא תוהה מי הוא, מה קרה לו, למה הוא לא זוכר שום דבר ומי הם האנשים שגרמו לו לכך. לצערו הוא לא מוצא הרבה תשובות, רק תיק מסע ובקבוק שתיה שעליו לוגו ביפנית. מהנתונים האלה הוא מסיק שהוא כנראה תייר, לוקח כמה מקלות מתכת מהחדר ויוצא לבדוק היכן הוא נמצא.
במקום אחר, שני אנשים דנים במצבו של אותו בחור, מתפעלים מההתקדמות של התוכנית ומוכנים לצאת לפעולה. הוא שולח את הפאנטום לצאת אליו, ובזמן שהם נלהבים מהמצב נכנסת אישה לוואן שבו הם יושבים. שמה הוא מאקולום קלאודיה, והם מציעים לה להכנס ולצפות במחזה המרהיב. הוא מסביר לה שהיצירה החדשה שלו כבר התעוררה, אך לצערו היא מגיעה למקסימום-פוטנציאל רק במצבים שבין חיים ומוות.
חזרה לגיבורנו, הבחור חום השיער אליו הגיעה הפאנטום. היא מכוונת אליו אקדח ומתחילה לרדוף אחריו, הבחור נס על נפשו, מנסה להכשיל את הפאנטום בדרכה אך ללא הועיל. בסופו של דבר היא שולפת שני חרבות ומושיטה לו אחד, מסבירה לו שאין לו דרך מוצא אחרת פרט להלחם בה חזרה, וכך היה. משהו מוזר נכנס בו, פתאום הוא התמלא אנרגיה שכל מטרתה הוא לשרוד, והוא והפאנטום נאבקים על חייהם. בסופו של דבר הוא מפיל אותה, מוריד ממנה את מסכתה וחוסף את פניה שמזכירות לו דבר מה מעברו הנשכח. הוא עוזב אותה, יוצא מהמחסן הענק בו שהה כדי לבדוק היכן הוא… אך כל שראה היה שממה אחת גדולה. הפאנטום מציגה את עצמה כאין (Ein) ואומרת לו שהוא זווי (Zwei), שם שהיא החליטה להקריץ לו בזה הרגע. היא יורה בו בחץ מרדים והוא נופל לזרועותיה, או אם לדייק, לזרועתיהם של אגודת אינפרנו, אליהם היא שייכת. אגודה המשתמשת בפאנטום כרוצחים המסוגלים לעשות את כל מטלותיהם ביתר יעילות, והקבוצה נעלמת אל עבר האופק.
חזרה להווה, זווי נכנס לעומק הבניין, רוצח עוד כמה אנשים המאיימים על חייו. אין עולה לגג, שם מגיע בעל הבית במסוק פרטי עם שני עוזריו האישיים. אין, הלבושה כעוזרת בית, מקדמת את פניו ושואלת לשלומו. זווי מופיע מאחוריהם, רוצח בלא היסוס את שני השומרים שלו, אין גם כן שולפת אקדח. בעל הבית שואל לזהותם של השניים, אין עונה במילה אחת: "פאנטום" ויורה בו יריה אחת ברקתו.
שים סיום
סיומת:「Jigoku no Mon, Gates of Hell」מבוצעת ע"י: ALI PROJECT
הסדרה הייתה בהחלט נחמדה, הפלאשבקים באו בלי הודעה מוקדמת ורק לאחר שסיימתי את הפרק הבנתי שזה קרה בעבר וזה בהווה. זה קצת מבלבל, אבל האווירה של זה טובה. אהבתי מאוד את העלילה, מזמן לא ראיתי אקשן וזו הייתה הזדמנות לחזרה דיי טובה למסלול, אני צופה לה הצלחה (במיוחד מאחר וזו גרסא שניה לגרסא קיימת של פאנטום). האנימציה הייתה מעולה, הציור חביב למדיי, אבל משום מה הוא הפך את אין לתמימה וילדה טובה מידיי, מה שהיא ממש לא (טוב, אולי קצת, בתוך תוככה). הOST היה מורגש, המנגינות ברקע זרמו טוב עם הפתיח והסיום שלא ממש אהבתי אבל ענו על תקן העובר.
מה שהכי הציק לי הייתה העובדה שהם חפרו יותר מידיי על המושג מוות וה"מי אני" שלהם. כאב לי הראש לשמוע את זה, בחיי. אבל להתעלם מהדברים הקטנים האלו, הכל עמד בתקנים. ראיתי את הפרק בלי שום רצון שיגמר כבר כי הוא משעמם, או שחפרו מכל הכיוונים, לא, ממש לא. ממש לא ידעתי מה הולך להיות הצעד הבא וחיכיתי בשקיקה לכל שניה נוספת של הפרק. השימוש בפלאשבקים פה יצרה אווירה של מסתוריות, קצת בלאגן, תחושה לא יציבה, דבר שתרם לאווירה הדרושה של הסדרה- מסתוריות. אבל הם עשו עבודה מצויינת בסגירת הפרק וענו על כל השאלות המתבקשות.
תגובה אחת » | כללי | תגים: אקשן, מדע בדיוני | נכתב ע"י Paper Moon
אפריל 21st, 2009 at 13:28
[...] Requiem for the Phantom קישור לתקציר הפרק הראשון בעולם התחתון של אמריקה, מנהיגי המאפיה נרצחים בזה אחר [...]